חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

סקר נ' קרוקר אינטרנשיונל בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
21665-05-13
22.10.2013
בפני :
רחל חוזה

- נגד -
:
ד"ר חוסין סקר
:
קרוקר אינטרנשיונל בע"מ
פסק-דין

פסק דין

בתאריך 7.3.13, ביקש התובע לרכוש מעיל בחנותה של הנתבעת, בסניפה שבאילת.

לדברי התובע, לא היה בחנות באילת מעיל שמידתו תאמה את מידותיו.

התובע גרס כי מנהל החנות באילת, חזי, שיכנעו לשלם עבור המעיל בסניף שבאילת ולקבל את המעיל כעבור ימים מספר בסניף הנתבעת שבקריון בקרית ביאליק, מקום הקרוב למקום מגוריו של התובע.

התובע הסכים לכך ושילם את תמורת המעיל בסך של 720 ₪.

ברם, משפנה לסניף הנתבעת בקריון, הסתבר לתובע כי אף בחנותם אין מעיל במידתו של התובע.

כל הבטחות נציגי הנתבעת בסניף שבקריון כי יקבל את המעיל כעבור פרק זמן קצר – לא התממשו.

כאשר הודע לתובע, לדבריו, כי בחנות שבקריון לא יוכלו לספק לו את המעיל וכי עליו לפנות לסניף שבאילת – ביקש התובע לבטל את העיסקה ולקבל את כספו בחזרה.

בשלב זה, כמפורט בכתב התביעה, החלו נציגי הנתבעת להתקשר לתובע ולהציע לו את המעיל בתוספת של פיצוי, ברם גם הבטחות אלה לא מומשו ועד עתה לא קיבל התובע את המעיל, לא הוחזר לו כספו ואף לא קיבל כל פיצוי.

בכתב ההגנה, הכחישה הנתבעת את הטענות כאילו התובע שוכנע לרכוש את המעיל באילת, לשלם את תמורתו ולקבלו בסניף הנתבעת שליד מקום מגוריו.

הנתבעת טענה כי התובע בחר לנהוג כך משיקוליו שלו, כדי לחסוך את תשלום המע"מ.

כן אישרה הנתבעת בכתב הגנתה ואף במהלך שמיעת ההוכחות בביהמ"ש כי חלף פרק זמן של כחודש וחצי מאז שהתובע שילם בגין המעיל באילת ועד שהודע לו כי המעיל הגיע לחנותה של הנתבעת שבקריון.

לגירסתה, הציעה הנתבעת לתובע להחזיר לו את מחיר המעיל כפי ששולם על ידו, אך התובע לא הסכים להסתפק בכך ודרש דרישות כספיות מופרזות.

גם לאחר שהנתבעת הסכימה לפצותו בסכום כפול מהסכום ששילם בגין המעיל, וזאת לאחר הגשת כתב התביעה, לא הסכים לכך התובע.

יש לציין כי בפועל, עד עתה, לא החזירה הנתבעת לתובע את מחיר המעיל או פיצוי כלשהו.

הנני מקבלת את טענות התובע כי לאחר שחלף פרק זמן כה ארוך של חודש וחצי מאז שהתובע שילם בגין המעיל ועדיין לא קיבלו – היה התובע זכאי לבטל את העיסקה ולקבל את מלוא כספו בחזרה.

עם זאת, לא מצאתי כי התובע הוכיח את זכאותו לקבל את מלוא הסכום שהינו תובע בכתב תביעתו.

התובע לא הוכיח כי נגרמו לו הוצאות נסיעה והפסד שעות עבודה, כאשר לא ידע למסור בביהמ"ש נתונים מדוייקים לעניין זה.

הנני קובעת אף כי הסכום הנעתר בתביעה בגין עוגמת הנפש הינו גבוה ואינו הולם את הנסיבות ואת רמת הפיצוי המקובלת והראויה.

הנני קובעת את שיעור הפיצוי הכללי בסך של 2,500 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>